Beauology 101: קריאה עם תשוקה
פוסט זה מוגש תחת:
דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות וטורים
“התמודד עם זה טייגר … אתה פשוט מכה בכל הקופה.”
מאת ביו סמית ‘
תשוקה.
האם באמת ניתן בתקופה המודרנית הזו להיות תשוקה מוחלטת לקריאת ספרי קומיקס?
אני שואל את זה כי הבנתי שהתשוקה שלי לקרוא ספרי קומיקס אינה מה שהיה פעם. אני לא מתכוון שאיבדתי את אהבתי לקרוא ספרי קומיקס, אני מתכוון שהאהבה השתנתה; לא לטובה, ובכל זאת לא לרעה.
ספיידרמן מדהים אומניבוס כרך 2
תן לי לגבות קצת. לאחרונה הזמנתי את ספיידרמן אומניבוס הפנטסטי Omnibus כרך 2 ממש כאן ב- Westfield Comics. בהדרגה קניתי את מהדורות Omnibus של מארוול קומיקס שאוספות את ספרי הקומיקס שחיברו אותי כקורא קומיקס הארדקור. רוב אלה היו מארוול קומיקס שפורסמו באמצע שנות השישים. זה היה Daredevil #15 שהוא רשמית היה ספר הקומיקס שהפך את מארוול קומיקס החביב עלי.
סמלי לוגו פינת מארוול איקוניים של שנות השישים
בשלב זה, בכל פעם שהייתי הולך לסופרמרקט, לחנות הסמים או לדוכן העיתונים המקומי, הייתי מדפדף בפינות הקומיקס ומחפש את אותו אייקון/לוגו של פינת מארוול. באופן כללי, אם היה לי הכסף, הייתי קונה כל קומיקס מארוול שהיה להם. אם הכספים האישיים היו מוגבלים באותה תקופה, הייתי יורד ברשימת המועדפים עלי ומתפלל שבפעם הבאה היו לי 12 סנט נוספים, הנושא האחר של לומר, מסע למסתורין, עדיין יהיה שם.
אל תבינו אותי לא נכון, עדיין קניתי את DC Comics ואחרים; גולד מפתח, ארצ’י וצ’רלטון, אבל רכישות מארוול שלי הגיעו ראשונות. זה היה כאילו סטן לי יודע מה יש במוחי בבית הספר בכיתה וכתב את הסיפורים האלה בדיוק בשבילי.
“אני אראה לך את שלי אם תראה לי את שלך.”
כשחזרתי לרכישת הרכישה הפנטסטית האחרונה שלי של ספיידרמן אומניבוס, התחלתי לקרוא אותו ברגע שקיבלתי את זה. חשבתי שקניתי מכונת זמן. כשקראתי דף אחר עמוד מצאתי את עצמי מסוגל לומר את הדיאלוג כמעט פאנל לכל פאנל. אנא זכור, בשנות ה -60 הקומיקס היה קשה יותר להשיג. לא היו לנו חנויות קומיקס, הזמנת דואר ושירותים מקוונים. תוך כדי שהמתנה לגיליון האחרון של ספיידרמן פנטסטי שיצא, היינו קוראים וקוראים מחדש את הגיליון של החודש האחרון שלב פעמים. כשיצא הגיליון החדש לימדתי היטב את המתרחש בקו העלילה ובעלילות המשנה. זה הפך את הנושא החדש להרבה יותר מהנה. יותר מאשר הוצאתי את מחיר הכיסוי מהקומיקס שלי.
כשהסתכלתי דרך גלריית הכיסוי הפנטסטית של ספיידרמן אומניבוס כרך 2, יכולתי לזכור איפה קניתי כמעט כל גיליון מקורי. נזכרתי באילו תנוחות ופאנלים נהגתי להתחקות או לצייר בקלסר בית הספר שלי. אפילו נזכרתי בכמה מהאותיות בעמודת האותיות. כל זה אולי נשמע לך קצת מוזר, אבל אני חושב שאם היית סוקר קוראים אחרים בגילי, היית מגלה שרבים מהם עשו את אותו הדבר.
זה גורם לי לתהות, האם הקוראים היום מרגישים את אותה תשוקה של סורטה כשהם קוראים קומיקס? אני יכול לומר שאני באמת לא, אבל אתה צריך לזכור, לא רק שאני מבוגר, אלא שהייתי בעסק של ספרי קומיקס כסמנכ”ל וסמנכ”ל שיווק במשך 25 שנה. אני מכיר את הפרטים הקטנים של כמעט כל פרט פרט בקומיקס, זה ישנה קצת את נקודת המבט שלך. לא בצורה רעה, רק בתצוגה של עין ונפש מנוסה.
אני מקווה שמתפלל לקוראים היום יש את אותה התשוקה לקריאת ספרי קומיקס שעשיתי באותה תקופה מיוחדת. עם כל השינויים בספרי הקומיקס והטכנולוגיה אני לא יודע אם זה אפשרי. אני לא מדבר על “הימים הטובים”, אני מדבר על מציאות השינוי. אני אוהב ספרי קומיקס, אבל לא באותה דרך שעשיתי פעם. זה לא פחות, אבל אני גם לא בטוח אם זה יותר. זה פשוט שונה.
“לחבר’ה יש את כל המזל.”
אני תוהה אם הקוראים אפילו קוראים מחדש קומיקס חדש עכשיו. אשמח לדעת אם כן ואם כן, כמה פעמים? אני לא פוסק שיפוט אם לא, אני פשוט מעוניין. אני רוצה שהקוראים של היום ייהנו מהקומיקס של היום כמו שעשיתי כשהתשוקה שלי שרפה אדום חם, כשהיה טהור. אני באמת מקווה שמקום כלשהו, מישהו קורא מחדש את הגיליון האחרון של וונדר וומן או קפטן אמריקה ויכול לזכור דיאלוג או סצנה אקלימית כמו שעשיתי כשספיידרמן גילה לראשונה שנורמן אוסבורן היה הגובלין הירוק או מתי מרי ג’יין ווטסון אמרה לראשונה “התמודד עם זה, טייגר … אתה פשוט מכה בכל הקופה.”
אנא חשבו על זה, שאלו את החברים שלכם אם יש להם את התשוקה. אני באמת מאמין שכדאי לשאול את עצמך ואת אחרים. שוב, בבקשה אל תחשוב שאיבדתי את התשוקה שלי לקומיקס, לא, זה לא השתנה כמו שיש לי עם הגיל. עכשיו אני חווה עשיר, אבל כבר לא יכול לקפוץ גדר בגבול יחיד.
הבקשה האחרונה שלי עבורך היא להקדיש זמן לקרוא מחדש קומיקס חדש ולשאול את עצמך האם זה היה שווה את זה? אני מקווה שזה היה.
האמיגו הקוראים שלך,
ביו סמית ‘
חוות האגרוף המעופפת
www.flesingfistranch.com
